ערעור פלילי

ערעור פליליערעור הינו הליך משפטי שמאפשר למי שרואה עצמו כנפגע מהכרעת הדין או גזר דין של בית המשפט, לפנות לערכאה גבוהה יותר, כדי לבחון שוב את פסק הדין שניתן נגדו ולזכות את המערער או להפחית מעונשו.

מקורו של הערעור בחוק יסוד השפיטה לפיו כל אחד רשאי לערער בזכות על פסק דין שנתן בית משפט.

ערעור פלילי יסודו בחוק יסוד בתי המשפט (נוסח חדש)  התשמ”ד –  1984 ובחוק סדר הדין הפלילי (נוסח חדש) התשמ”ד – 1982 .

נאשם יערער על הרשעה, על עונש שנגזר עליו, או על גובה הקנס. לחילופין כאשר התביעה/הפרקליטות תערער, הערעור יהיה על זיכויו של הנאשם /אי הרשעתו בדין, או על מידת עונשו.

חשוב מאוד להיוועץ עם עורך דין פלילי בתחום ולבדוק את הסיכויים והסיכויים בהגשת הערעור שכן אם הערעור נדחה, יפסקו הוצאות על הצד המערער.

תפקידה של ערכאת הערעור

ערעור הוא אינו בגדר משפט חוזר או דיון נוסף, אלא שהוא מאפשר לנאשם שנפגע מהחלטת בית המשפט לערער לערכאה שלמעלה למען תבדוק את פסק הדין שניתן. בית המשפט של ערעור בודק את נימוקי הכרעת הדין ואת נימוקי העונש.

ערכאת הערעור בודקת מסקנות משפטיות וקביעות משפטיות. הערעור אינו עוסק בעובדות או במהימנות או בהתרשמות מעדים שהופיעו בערכאה הדיונית (בית המשפט עליו מערערים).  בערעור לא ניתן להביא ראיות עובדתיות שהובאו בפני הערכאה הקודמת, אלא אם מדובר בראיות שלא היו גלויות לבית המשפט קמא.

מועדים שקשורים לערעור

הערעור יוגש בתוך 45 ימים ממתן פסק הדין. מגישים את הערעור בכתב, ומוסרים עותק ממנו לפרקליטות המחוז. לאחר מכן נקבע מועד לדיון. הצדדים יגישו עיקרי טיעון לפני הדיון. הערעור ישמע ככלל בפני 3 שופטים. חריג לכך בין היתר הוא למשל,  ערעור על תיק תעבורה אשר נשמע בפני שופט אחד.

ערעור בזכות, ערעור ברשות,  וערעור לעליון

נאשם יכול לערער לראשונה בזכות על הכרעת דין, ועל גזר דינו של בית במשפט במסגרת ההליך פלילי. הערעור יכול להיות על ההרשעה לחוד, ועל גזר הדין לחוד.

ערעור נוסף (ערעור שני) אינו בזכות אלא ברשות בלבד. מדובר בבקשת רשות ערעור.

על החלטות ביניים בהליך הפלילי (החלטות שנותן בית המשפט תוך כדי ניהול המשפט ולא בסופו) –  לא ניתן לערער מיד, אלא רק בתום המשפט.

בית המשפט של ערעור רשאי לבטל את פסק הדין, או להחזיר את התיק בשנית לבחינה נוספת בשאלות מסויימות לבית המשפט שנתן אותו.

פסק דינו של בית המשפט העליון יחייב את כל יתר הערכאות.

ערעור על בית המשפט המחוזי יהיה בזכות לעליון. עם זאת, היה ובית המשפט המחוזי דן ופסק בערעור על בית המשפט השלום, הערעור על החלטתו של המחוזי, תהיה כאמור רק ברשות בית המשפט העליון, שכן זהו ערעור שני.

מהם המקרים בהם מערערים ?

כל מקרה יש לבחון, עם זאת מגישים ערעור בדרך כלל כשהכרעת הדין שניתנה בבית המשפט, היא מנוגדת באופן ברור להלכה משפטית, או כאשר העונש שנגזר על הנאשם, חורג באופן משמעותי מהעונש המקובל במקרים זהים או חמור בנסיבות הקיימות בהשוואה למקרים תקדימיים. כמו כן מגישים ערעור כאשר חושבים שיש טעות ברורה בהחלטת בית המשפט וגם כשההרשעה מבוססת על נסיבות בלבד, ולא על עדויות ישירות.

כמו כן מערערים גם אם התגלו ראיות חדשות בתיק אחרי מתן פסק הדין, שיש בהן כדי לזכות את הנאשם.

עיכוב ביצוע גזר הדין

הכלל הוא שהגשת ערעור אינה מעכבת את ביצוע גזר הדין, ועל הנאשם להחל את ריצוי גזר דינו מיד עם מתן גזר הדין.

עם זאת, שבית המשפט יכול על פי שיקול דעתו, לדחות את מועד תחילת העונש למועד אחר. בית המשפט העליון קבע כי בית משפט שפוסק בבקשה לעיכוב ביצוע גזר דין, עד ההחלטה בערעור שהוגש עליו, צריך לפסוק מתוך שיקול דעת והתחשבות באינטרס הציבורי הנוגע לאכיפת גזר הדין.

השיקולים העומדים בפני בית המשפט בעיכוב ביצוע גזר הדין יהיו בין היתר:סיכויי הצלחת הערעור, העבר הפלילי של הנאשם, חומרת העבירה של הנאשם, נסיבותיו האישיות, תקופת המאסר שנגזרה עליו, וכולי.

ההלכה היא שעיכוב ביצוע יינתן כאשר סיכויי הערעור טובים המה, וכאשר ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו אם הערעור יתקבל.

את הבקשה לעיכוב ביצוע מגישים לבית המשפט שנתן את פסק הדין, ואם דוחה את הבקשה, ניתן לפנות לערכאת הערעור.

ראו גם:

מחיקת רישום פלילי