עבירות רכוש

עבירות רכושהמשותף לעבירות רכוש הוא פגיעה בזכות הקניין של אדם המוכרת כזכות בסיסית וחלק מכבוד האדם. העבירות כוללות רכיב משותף של לקיחת רכוש שנמצא בבעלות, תוך כוונה תחילה לנטלו מבעליו. 

עבירות רכוש כוללות:  פריצה, התפרצות, גרם נזק לרכוש, אחזקת רכוש גנוב, גניבה, גניבה בידי עובד, גניבה בידי מנהל, גניבה בידי עובד ציבור, שוד, החזקת רכוש גנוב, וכולי.

העבירות שונות זו מזו בנסיבות, במכלול הרכוש שנלקח, באופן ביצוע העבירה, וכולי.

בתי המשפט מגלים העדר סובלנות לעבירות אילו ורואים אותן בחומרה. במקרים רבים מוטלים עונשי מאסר ארוכים, חשודים ימצאו עצמם במעצר בית, ובמעצרים עד תום ההליכים במקרה של סכנה לציבור.

נפרט במקצת לגבי חלק מהעבירות :

גניבה

מדובר בלקיחת רכוש מאדם ללא רשותו. רכיבי העבירה הם : יסוד נפשי של כוונה (מודעות לנטילת הנכס), רצון ליטול דבר מה (בעל ערך כלכלי), מבלי שבעליו יסכים לכך, ובמטרה ובכוונה לשלול אותו מבעליו באופן קבוע.

אם נשוא הגניבה נשאר במקום והגנב ברח, לא נעברה העבירה, שכן לא נשללה מהבעלים זכות בעלות וחזקה. המאשימה צריכה להוכיח שקורבן העבירה, איבד את השליטה על רכושו שלא בהסכמה.

גניבה יכולה להיות גם בתחבולה, בטעות, או בהפחדה. כמו כן נקבע שגם רכוש שאינו מוחשי והוא בעל ערך, יכול להיגנב.

עבירות נוספות שקשורות לעבירת הגניבה הן :

גניבה בידי עובד ציבור,גניבת עובד,וגניבה בידי מנהל.

העונשים בגין גניבה חמורים ונעים בין 3 שנים מאסר ל- 10 שנים מאסר.

נכס שחשוד כגנוב

עבירת רכוש נוספת היא אחזקת נכס שחשוד כגנוב בכוונה תחילה, כאשר הנאשם אינו יוכל להוכיח שקנה את הרכוש כדין .

גם  אדם שרכש ציוד גנוב ביודעו שהרכוש אכן גנוב, יואשם בעצימת עיניים.

פריצה והתפרצות

מדובר בכך שמבצע העבירה פורץ למקום זר במטרה לבצע פשע. המקום יכול להיות ריק מאדם, ואם יש נוכחים במקום, הפריצה הופכת לשוד. מדובר במצב בו החשוד התכוון לפרוץ באופן פשוט או מתוחכם. כמו כן מספיק שהחשוד הראה כוונה לפריצה –  נתפסו כלי פריצה ללא הסבר, או שהחשוד הסתובב בשעות לא רגילות ליד הנכס – כדי להפוך אותו לחשוד בפריצה גם אם לא ביצע אותה.

מדיניות הענישה חמורה, ונסיבות העבירה כמו פריצה למקום עבודה, פריצות סדרתיות או לבית קשישים, מחמירות את הענישה.

בדרך כלל קו ההגנה יהיה לנסות לצמצם את העבירה לעבירה קלה יותר או להגיע להסדר טיעון.

עבירת שוד

חוק העונשין קובע שאם בזמן גניבה, הגנב מאיים באלימות, או מבצע מעשה אלימות כלפי הקורבן – מדובר בשוד. אלימות יכולה להיות כלפי קורבן הגניבה, או לנכס הגנוב. האלימות מתקיימת במטרה לעכב את הקורבן, ולמנוע התנגדות מצידו.

בעוד שגניבה יכולה להתבצע גם כאשר קורבן העבירה אינו נוכח, במקרה של עבירת שוד, הקורבן נמצא תמיד במהלך ביצוע העבירה,

והשודד מפעיל כלפיו  אלימות. כאשר נעשה שימוש בנשק חם או קר, מדובר בשוד מזוין.

יסודות עבירת השוד : החוק קובע את יסודות העבירה: גניבה של דבר תוך כדי ביצוע מעשה אלימות בקורבן או בנשוא הגניבה, ובסמוך למעשה הגניבה. האלימות צריכה להיות קשורה ישירות לגניבה. העונש 14 שנים מאסר.

קשר סיבתי: צריך להיות קשר סיבתי בין מעשה הגניבה ומעשה האלימות לצורך ההרשעה בשוד. האלימות יכולה להיות לפני הגניבה או אחריה. אם השודד משתמש באלימות באמצעות הפחדת הקורבן וסמוך לגניבה מדובר בשוד.

נסיבות חמורות בעבירת שוד: עשיית שימוש בנשק חם, גרימת חבלה לקורבן, וביצוע העבירה עם שותפים – שוד בחבורה . העונש יכול להגיע ל- 20 שנים  מאסר.

גם ניסיון לבצע שוד נחשב למעשה פלילי, והעונש עליו הוא 7 שנים מאסר.

בתי המשפט פסקו גזרי דין חמורים על מבצעי שוד, שכן נקבע שמדובר בעבירה חמורה שפוגעת בנפשו של המתלונן. עם זאת, העונש תלוי בנסיבות העבירה : קיומה של אלימות , נסיבות אישיות, עבר פלילי, כמה כסף נשדד, וכולי.

ההגנה  בין היתר יכולה להתבסס על סתירות בהתקיימות יסודות העבירה, או ניסיון להגיע לאישום בעבירה חמורה פחות.