עבירות הצתה

עבירות הצתההצתת אש נחשבת לעבירה חמורה מאוד בשל פוטנציאל הנזק שפעולה זו יכולה לגרום: אבדות בנפש ונזק לרכוש.

חוק העונשין מונה שלוש עבירות הצתה, כאשר שתיים מהן בוצעו בכוונת זדון והענישה בגינן חמורה, 15-20 שנות מאסר ולצידן עבירה של הבערת אש ברשלנות, עבירה שלא בוצעה במזיד  ולפיכך הענישה בגינה קלה יותר באופן משמעותי ועומדת על 3 שנות מאסר.

הצתה בכוונה לפגוע

סעיף 448 לחוק מתייחס לעבירות הצתה שנעשו במזיד וקובע כי המשלח אש בכוונה בדבר אשר אינו שייך לו, דינו מאסר של עד 15 שנים. במקרה שבו ההצתה נעשתה במטרה לפגוע בנכס המשמש את הציבור, באתר טבע, בצמחייה, או על מנת לפגוע בבני אדם, דינו מאסר של עד 20 שנה. על מנת להרשיע אדם בעבירות הללו, יש להוכיח כי ההצתה נעשתה בכוונת זדון וכי למצית הייתה מטרה לפגוע באנשים ו/או ברכוש.

גרימת שריפה ברשלנות

הבערת אש יכולה במקרים רבים להיות תוצאה של חוסר תשומת לב וחוסר זהירות ואינה תמיד מעשה אשר בוצע מתוך כוונה לפגוע ולגרום נזק. מדורה שלא כובתה עד הסוף, שריפת גזם שלא על פי כללי הבטיחות וכדומה, הן דוגמאות לפעולות אשר יכולות לגרום להבערת אש וגרימת נזק חמור מאוד לאנשים, לרכוש ולצמחיה.

כל זאת בשל מחדל או מעשה רשלני של אדם, אשר לא הייתה לו כל כוונה לפגוע, אך בכל זאת גרם לנזקים חמורים. המחוקק בחר ובצדק, להבחין בין הצתת אש אשר נעשתה בכוונת זדון, לבין גרימת שריפה ברשלנות והעונש שנקבע בחוק בגין עבירה זו הוא עד 3 שנות מאסר. למותר לציין, כי הנסיבות שהובילו להבערת האש, כמו גם היקף הנזק שנגרם, גילו ומצבו האישי של הנאשם, לכל אלו תהיה השפעה על חומרת העונש במקרה של הרשעה.

שיקולי ענישה

פוטנציאל הנזק הטמון בעבירות הצתה הוא רב וחמור, שהרי שריפה יכולה ראשית כל, לגרום לאבדות בנפש. כמו כן, מי ששרד את השריפה עלול לסבול מכוויות קשות ופגיעות פיזיות אחרות,

אשר ידרשו שיקום ממושך, על כל המשתמע מכך. בנוסף לכך,  ישנו כמובן הנזק לרכוש, אשר לו יכולה להיות משמעות כלכלית ענפה עבור אנשים רבים ועבור המדינה. זוהי הסיבה לכך מדוע קבע המחוקק עונשים חמורים כל כך לעבירת הצתה שנעשתה בכוונת זדון.

מהי גישת בתי המשפט לעניין זה? עמדתם תואמת את עמדת המחוקק באשר לחומרת העבירה של הצתה ולעיתים מוטלים עונשי מאסר כבדים על המורשעים בעבירה זו. יחד עם זאת, לנסיבות ביצוע העבירה, כמו גם לחומרת הנזק שנגרם, יש משמעות רבה בעת גזירת העונש.

פנייה לייצוג משפטי

כאמור לעיל, ישנו הבדל מהותי מאוד בין עבירה של הצתה מכוונת, לבין עבירה של גרימת שריפה ברשלנות. במקרה הראשון חשוף החשוד לעונשי מאסר כבדים ביותר של 15-20 שנה, בעוד שמי שגרם לשריפה שלא מתוך כוונה לפגוע, אלא בשל מעשה רשלנות, חשוף לעונש מקסימאלי של 3 שנות מאסר.

אם נעצרת בחשד לעבירת הצתה, עליך לפנות באופן מיידי לייעוץ וייצוג משפטי, על מנת שעורך הדין ילווה אותך כבר בשלב החקירה הראשונית במשטרה, שהרי לזו יכולות להיות השלכות מרחיקות לכת על המשך ההליך הפלילי, לרבות על חומרת כתב האישום.

מטבע הדברים, כאשר מדובר בעבירה של גרימת שריפה ברשלנות, ישנו סיכוי גדול יותר להימנע מהגשת כתב אישום או להביא להסדר טיעון מקל, אשר במסגרתו ייתכן וניתן יהיה להגיע לתוצאה של אי הרשעה, על מנת שלא לפגוע בעתידו של החשוד.

אולם, גם כאשר מדובר על הצתה מכוונת, ניתן לפעול למזעור הנזק מההליך הפלילי, בפרט במקרים בהם ישנן נסיבות מקלות, כאשר נמצאו פגמים בראיות התביעה וכיו”ב, אולם לשם כך זקוק החשוד והנאשם לייצוג משפטי מקצועי.