סחר בבני אדם

סחר בבני אדםסחר בבני אדם היא תופעה מוכרת עוד מתקופות עתיקות, בעיקר בעת נדידת עמים וכיבושי שטחים. נטילת שבויים, והפיכת הנשים לשפחות מין, היתה ידועה ומוכרת מימים ימימה וגם לאורך ההיסטוריה כולה.

בימינו אנו התופעה עדיין קיימת, ומוכרת למצער בישראל בעיקר בכל הקשור לסחר של נשים, שנמצאות במצוקה כלכלית, ומובאות ממדינות עניות. אותן נשים “מיובאות” לצורך ניצול גופן על ידי מי שרוצה להפיק מהן רווחים כלכליים, ו”נמכרות” לבעלי שליטה וכוח, למטרת ניצול מיני תמורת ממון למתווכים.

נשים אלו סובלות מתנאים קשים מאוד כשהן חשופות לאלימות, לכליאה, ולמעשה לסכנת חיים. כפיה על נשים לעבוד בתעשיית מין פוגעת בחירות של אותן נשים ובזכותן לאוטונומיה על גופן.

עבירת הסחר בבני אדם מדגישה את הסכנה שנשקפת לקורבנות כתוצאה מעבירה. הקורבנות הופכים ל”מוצר” בו סוחרים, ניטל מהם כל כבוד או רצון חופשי, הגנה על הגוף והנפש, ורמיסת זכויות אדם. קורבן הסחר נתפס כחפץ נטול שליטה עצמית, וחרות. גם אם נטענת הסכמה לסחר על ידי הקורבנות עצמם, בהיותם במצבם הנחות – הסכמה זו אינה נחשבת ואינה מתקבלת.

הגדרה של סחר בבני אדם

סחר בבני אדם הוא העברה של בני אדם ממקום למקום לצורך ניצולם הפיזי. סחר בבני אדם מוגדר בחוק כמכירה או קניה, עשיית עסקה בבני אדם ללא קשר לתמורה (כלומר העבירה מתקיימת גם אם יש תמורה בצידה או לאו). עצם הסחר בגופו של אדם מהווה סכנה לחיים, ומאיים על שלמותם.

חוק העונשין

חוק העונשין אוסר איסור חמור ומוחלט על סחר בבני אדם (סעיף 377 א’ לחוק). העבירה מופיעה תחת הפרק פגיעה בגוף,  ותחת הסימן שכותרתו פגיעה בחירות. מדובר בפגיעה באוטונומיה של הפרט על גופו, וחילול קדושת החיים. בתי המשפט רואים את העבירה של סחר בבני אדם, כאחת העבירות החמורות ביותר.

העבירות שקשורות לסחר בבני אדם כמפורט בחוק העונשין :

עבירת הסחר בבני אדם כוללת מספר סוגים של עבירות :

  • סחר לצורך נטילת אברי גוף; (“קצירת אברים”)
  • סחר לצורך עבדות;
  • סחר לצורך נטילת ילד לאחר לידתו – החוק אוסר סחר בבני אדם למטרה של הולדת ילד ונטילתו. עם זאת פונדקאות (אשר במקרים לא מעטים מתבצעת בגלל מצוקה כלכלית וצורך בכסף) היא לא סחר בבני אדם כאשר מגינים על זכויותיהן של הפונדקאיות בהסכמים, ומונעים פגיעה חוקית בהן.
  • סחר לצורך זנות – נשים שמעמדן נמוך והן מגיעות ממדינות שהכלכלה שם ירודה, הופכות פעמים קורבנות של סחר לצורך זנות. סוחרי נשים מתייחסים באלימות ובאופן משפיל לנשים “המיובאות” לצרכי זנות .
  • סחר לצורך פרסומי תועבה;
  • סחר לצורך ביצוע עבירות מין בקורבן;
  • סחר לצורך עבודות כפיה;

העונשים

העונשים כוללים מאסרים ממושכים כלפי מי מהמעורבים בביצוע העבירה, בין אם התקבלה תמורה עבור התיווך או לא.

כל אחת מעבירות הסחר בבני אדם,  גורמת סכנה לקורבן, והעונשים הם 16 שנות מאסר במקרה של סחר בבוגרים, ולא משנה מטרת הסחר, ו- 20 שנות מאסר כאשר עבירות הסחר מתבצעות כנגד קטינים.

החוק קובע גם עונשי מינימום למי שהורשע בעבירה – כעונשו לא יפחת מ- 4 שנים כאשר הקורבן בגיר, ו- 5 שנים כאשר קורבן העבירה הוא קטין.

כאשר בית המשפט גוזר מאסר על תנאי , יהיה גם עונש של מאסר בפועל.

עינינו הרואות כי החוק שרואה את העבירה כחמורה ביותר, מצמצם את שיקול דעת בית המשפט בכל הקשור להקלה בעונש.

קיומה של אחריות פלילית ללא קבלת תמורה ובשל כוונה בלבד

החוק מטיל אחריות פלילית על הגורם שמתווך, ללא קשר לקבלת תמורה כלשהי על ידי המתווך או מי מהמעורבים בפרשה.

כמו כן בית המשפט יכול להרשיע את העבריינים גם אם העבירות לא מולאו או הושלמו לגמרי. מספיקה הכוונה לסחור בבני אדם אשר בעצמה מהווה סכנה המרחפת על ראשם של  הקורבנות.  על כן, גם אם  לא התקבלה תוצאה מהתיווך, והסחר לא יצא בסופו של דבר בפועל, הגורמים המעורבים יישאו באחריות פלילית.