מעצר

מעצרבמסגרת ההליך הפלילי, ישנו שימוש רחב במעצרים, הן כלפי חשודים והן כלפי נאשמים. המעצר הוא פגיעה חמורה בחופש התנועה ובזכות לחירות, שהרי מדובר במי שטרם הורשע בדין.

על כן, יש לעשות בו שימוש מידתי ובמקרים המתאימים בלבד, כאשר קיימת עילת מעצר ממשית. במאמר זה נרחיב אודות שלושת סוגי המעצר העיקריים: מעצר ימים, מעצר בית ומעצר עד תום ההליכים.

מעצר ימים

עת נחשד אדם בביצוע עבירה, רשאית המשטרה להחזיקו במעצר ראשוני של  עד 24 שעות. לאחר מכן, עליה להחליט האם לשחרר את החשוד לביתו, או להגיש לבית המשפט בקשה להארכת מעצר, קרי מעצר ימים. מטרתו של מעצר זה, היא לאפשר למשטרה להשלים את פעולות החקירה ללא הפרעה מצד החשוד.

משכך, עליה להוכיח לבית המשפט כי קיימת עילה להותיר את החשוד במעצר. שתי העילות הנפוצות ביותר הן מסוכנות החשוד, כלומר, הטענה כי שחרורו מהווה סכנה לו ו/או לאחרים וחשד לשיבוש הליכי חקירה, כלומר, כי אם החשוד ישוחרר, יש חשש ממשי כי הוא ינקוט בפעולות כלשהן, על מנת לפגוע בהמשך הבירור המשטרתי.

בקשה ראשונה להארכת מעצר, תהיה עד לתקופה של 15 יום ובהמשך תוכל המשטרה לפנות שוב לבית המשפט בבקשה להאריך את המעצר עד לתקופה של 30 יום סך הכל. במקרים מסוימים, תתאפשר הארכת מעצר של עד 75 יום, בכפוף לאישור היועץ המשפטי לממשלה וכן קיימת אפשרות, להארכה של עד 90 יום, אולם לשם כך יש לפנות אל בית המשפט העליון.

זהו המקום לציין, כי ייצוג משפטי הולם במסגרת הליך של מעצר ימים, יכול להביא לשחרורו של החשוד לביתו ללא תנאים, או לשחרור במסגרת חלופת מעצר, למשל צו הרחקה מזירת האירוע, הפקדת ערבות וכן מעצר בית, כפי שיפורט להלן.

מעצר בית

במקרים בהם אין הצדקה להאריך את מעצרו של החשוד, או הנאשם, אולם בית המשפט סבור כי יש להציב תנאים מחמירים לשחרור, מעצר בית מהווה אחת מן החלופות השכיחות. ישנם מספר סוגים של מעצר בית, השונים בחומרת המגבלות המוטלות על החשוד או הנאשם ובית המשפט מכריע באשר להיקף המעצר, בהתאם לנסיבות העניין.

חשוב לציין כי אמנם, מעצר בית איננו פוגעני כמו מעצר במתקן כליאה, אולם עדיין מדובר בסנקציה חמורה מאוד, בוודאי כאשר זוכרים כי אותו אדם הוא בחזקת חף מפשע וטרם הורשע בדין.

משכך, טרם יורה בית המשפט על מעצר בית, עליו לשקול היטב האם קיימת הצדקה להגבלה כזו של חופש התנועה ואם לא ניתן להשיג את מטרת המעצר על ידי חלופה אחרת, פוגענית פחות כגון ערבויות כספיות או צו הרחקה. כמו כן, במידה שהתקבלה החלטה על מעצר בית, יש לבחון היטב את היקפו.

שהרי, ניתן להורות על מעצר בית מלא, במסגרתו יכול החשוד או הנאשם לצאת מביתו אך ורק לפגישות עם עורך הדין ולהמשך התייצבות לחקירה ומנגד, ישנו מעצר בית חלקי, המאפשר יציאה לעבודה, מפגשים עם בני משפחה וכיו”ב.

מעצר עד תום ההליכים

לאחר שהוגש כתב אישום, רשאית התביעה להגיש בקשה לבית המשפט למעצרו של הנאשם עד תום ההליכים. הבקשה תתקבל בשלושה תנאים: האחד כי התביעה הציגה ראיות לכאורה לאשמת הנאשם, השני כי יש סיכוי סביר להרשעה והשלישי כי קיימת עילת מעצר המצדיקה את המשך המעצר לאורך המשפט.

אמנם, הדין מטיל מגבלות שונות על סנקציה זו, למשל, אם הנאשם שהה במעצר לאחר הגשת כתב אישום, תקופה של 30 יום ומשפטו טרם החל, ישוחרר ממעצר. אולם, עדיין מדובר בפגיעה חריפה מאוד בחופש התנועה, החמורה ביותר מבין כל הליכי המעצר האחרים.

אי לכך, על בית המשפט לבחון היטב את נסיבות המקרה ולקבוע האם קיימת הצדקה לסנקציה זו במקרה הנדון, או שמא יש מקום לחלופת מעצר. ייצוג משפטי טוב ומקצועי, יאיר בפני בית המשפט את הנימוקים המתאימים לדחיית הבקשה ויכול להביא במקרים רבים לשחרור בתנאים.