מעצר בית

ממעצר ביתעצר בית הוא סוג של חלופת מעצר והשימוש בו נעשה כלפי חשודים, טרם הגשת כתב אישום וכלפי נאשמים, כחלופה למעצר עד תום ההליכים. ישנם מספר סוגים של מעצר בית והגבלות שונות אשר מטיל בית המשפט על החשוד או הנאשם, בהתאם לנסיבות העניין.

החלטת קצין משטרה- טרם הגשת כתב אישום

ככלל, כאשר אדם זומן לחקירה במשטרה, יש לשחררו תוך 24 שעות או להביאו בפני שופט להארכת מעצר. יחד עם זאת, בסמכותו של הקצין הממונה על החקירה, להורות על מעצר בית של החשוד לתקופה של עד 5 ימים ללא פנייה לשופט. אם יש צורך להאריך תקופה זו, אז יש לפנות לבית המשפט בבקשה להארכת מעצר. מעצר בית נחלק לשלושה סוגים:

  1. מעצר בית מלא: זוהי החלופה המגבילה ביותר והחשוד לא יהיה רשאי, ככלל, לצאת מביתו אלא לשם עניינים משפטיים כגון התייצבות להמשך חקירה במשטרה, פגישות עם עורך הדין המייצג אותו ודיונים בבית המשפט.
  2. מעצר בית חלקי: מדובר במעצר פחות מגביל, המאפשר לחשוד לצאת לעבוד ולשוב לביתו עם סיום העבודה, או לקבל מספר שעות חופשיות ביום או בשבוע, כדי להתאוורר או לפגוש את בני משפחתו.
  3. מעצר בית פונקציונלי: אפשרות שלישית אשר השימוש בה הוא פחות תדיר. במסגרת מעצר בית זה, תתאפשר יציאה מן הבית באופן ממוקד למטרה מסוימת, אך לא בהכרח במועדים קבועים מראש.

מעצר בית לאחר הגשת כתב אישום

השימוש במעצר בית נעשה כאמור הן בטרם הגשת כתב אישום, בשלב מעצר ימים והן לאחר הגשת כתב אישום, כחלופה למעצר עד תום ההליכים. חשוב לציין כי אמנם, מעצר בית הוא פוגעני פחות ממעצר במתקן כליאה, אך מדובר עדיין בפגיעה ממשית בחופש התנועה.

על כן, בעת החלטתו של קצין ממונה על מעצר בית ובוודאי בעת החלטת בית המשפט בעניין זה, יש לבחון היטב את הנסיבות ולשקול האם ישנה הצדקה להגביל את חירותו של החשוד או הנאשם או שמא המטרה של מעצר הבית תושג גם עם חלופה פחות פוגענית כגון צו הרחקה, שחרור בהפקדה כספית וכיוצא בזאת.

למותר לציין כי נדרש בסיטואציה הזו, כמו גם לאורך כל ההליך הפלילי, ייצוג מקצועי של עורך דין פלילי, אשר יציג בפני הקצין הממונה ו/או בפני בית המשפט, את הנימוקים מדוע מעצר בית אינו בחירה מתאימה והולמת במקרה הנדון ויש להסתפק בחלופות אחרות.

שיקוליו של בית המשפט

בבואו של בית המשפט לקבל החלטה בעניין מעצר בית, עליו לבחון בין היתר האם ישנה מסוכנות מצד החשוד/הנאשם והאם ישנו חשש ממשי לשיבוש הליכי משפט. אם שאלות אלו נענו בשלילה, בית המשפט יורה בדרך כלל על שחרור. כמו כן, אף אם מצא בית המשפט כי בנסיבות המקרה, נכון יהיה להורות על מעצר בית, יכול הוא לבחור את היקף המגבלות שיוטלו על החשוד/הנאשם וגם אלו צריכות להיות מידתיות לנסיבות המקרה.

האיסורים במסגרת מעצר בית יכולים לכלול לא רק יציאה מן הבית כמובן, אלא גם הגבלה על ביצוע שיחות טלפון ושימוש באינטרנט, איסור על ביקורי אורחים, יציאה לעבודה וכיו”ב. יש לציין כי בית המשפט לא יאשר מעצר בית אלא אם שוכנע כי ישנם תנאי מגורים הולמים לחשוד/לנאשם וכי ישנם ערבים אשר מכירים אותו היטב ויוכלו להעיד על כך.

עיון חוזר והגשת ערר

במקרים בהם סבר עורך הדין המייצג כי ההחלטה על מעצר בית התקבלה שלא בצדק, יוכל להגיש בקשה לעיון חוזר או להגיש ערר המנמק את הפגמים בהחלטתו של בית המשפט בעניין זה. ישנה אפשרות לערער הן על עצם ההחלטה על מעצר בית והן על היקפן וטיבן של המגבלות שהוטלו במסגרתו.