ייבוא סמים

ייבוא סמיםייבוא סמים היא פעולה של סחר בסמים, הנחשבת לאחת העבירות החמורות ביותר בדין הפלילי בכלל ובתחום עבירות הסמים בפרט. בהתאם לכך, קבע המחוקק את העונש בגינה, עד 20 שנות מאסר.

במאמר זה נסביר מתי מתגבשת עבירה זו, מה דינו של מי שמסייע בפעולת היבוא והאם יש משמעות לסוג הסם במסגרת שיקולי הענישה של בית המשפט בעת הרשעה.

סחר בסמים

סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים, אוסר על סחר בסמים על כל צורותיו וביניהם גם ייבוא או ייצוא של סם. פעולת הסחר משמעה כי אין המדובר בשימוש עצמי בסם, אלא בפעולה שמטרתה עשיית רווח מסחרי והפצת הסם למשתמשים אחרים.

ההבחנה בין החזקת סם לשימוש עצמי, לבין סחר בסמים היא הבחנה חשובה ומרכזית, בשל הבדלי הענישה: עד 3 שנות מאסר בעבירה של שימוש עצמי בסם, אל מול עד 20 שנות מאסר בעבירה של סחר.

כיצד קובעת המשטרה האם סם שנתפס ברשותו של אדם נועד לצריכה עצמית או לסחר? פקודת הסמים המסוכנים קובעת עבור כל סם, מהי הכמות המירבית לשימוש עצמי ומשנמצאה כמות גדולה יותר, החזקה היא שהסם נועד למטרה של סחר.

ייבוא סמים

עבירה זו מתגבשת כאשר ניתן להוכיח כי בוצעה פעולה של ייבוא סמים וכי הנאשם היה מודע לכך כי מדובר בסם אסור. המשטרה איננה מחויבת לתפוס את הסם על מנת שניתן יהיה לבסס כתב אישום ויתרה מזאת, אין חובה להוכיח כי ניתנה תמורה בעד הפעולה, היות שעל פי פקודת הסמים המסוכנים, מדובר בעבירה גם אם פעולת הסחר בוצעה ללא כל תמורה.

עוד נציין, כי בשל רצון המחוקק לשמור על בטחון הציבור ולהרתיע מפני ביצועה העבירה, נקבע כי גם מי שהקל על פעולת הייבוא, כלומר, סייע לייבוא, יואשם בסחר בסמים.

זאת בשונה מעבירות אחרות בדין הפלילי, אשר בהן, מי שסייע לביצוע עבירה, מואשם בעבירת סיוע אשר עונשה פחות חמור באופן משמעותי, ממי שביצע את העבירה עצמה. כאן, בוחר המחוקק שלא להבחין בין המסייע למייבא, במטרה להרתיע ולצמצם את היקפי העבירה.

סוג הסם ושיקולי הענישה

מבחינת החוק היבש, אין כל משמעות לשאלה מהו סוג הסם נשוא העבירה ופירוש הדבר הוא כי באופן תאורטי, הענישה בגין ייבוא של סמים קלים כגון מריחואנה היא זהה לענישה בגין ייבוא של הרואין.

אולם, המציאות מלמדת כי ישנה משמעות רבה לסוג הסם בעת הרשעה בעבירה. אז, סוג הסם בו מדובר, יהווה שיקול בקביעת העונש שיגזור בית המשפט על הנאשם, לקולא או לחומרא.

למותר לציין כי אין המדובר בפרמטר יחיד ולצדו, עומדים שיקולים שונים כגון כמות הסם שנתפסה, נסיבות ביצוע העבירה, המניעים שהובילו את הנאשם למעשה, הבעת חרטה, קיומו של עבר קודם וכדומה.

חשיבותו של הייצוג המשפטי

חשד בעבירה של ייבוא סמים הוא עניין חמור ביותר, הן בשל רף הענישה החמור והן בשל כך כי ניתן להגיש כתב אישום בגין עבירה זו גם כאשר לא הוכחה קבלת תמורה וגם כאשר הסם לא נתפס. כמו כן, מי שנחשד בסיוע לייבוא סמים, חשוף גם הוא לאישום של סחר בסמים ולא לעבירה של סיוע, על כל המשתמע מכך.

לאור זאת, ישנה חשיבות רבה לקבלת ייצוג משפטי מקצועי של עורך דין המתמחה במשפט הפלילי ובעבירות סמים בפרט. עורך הדין יבחן את נסיבות המקרה לעומקן ויפעל למזעור הנזק מההליך הפלילי ולהשגת התוצאה המשפטית הטובה ביותר האפשרית.