הלבנת הון

הלבנת הוןהלבנת הון היא העלמת מקור של כספים שהתקבלו מביצוע עבירות פליליות. מלביני הון יבקשו לעשות שימוש בכספים הללו תוך שהם מסתירים ומטשטשים את המקור של הכסף, הופכים אותו לבלתי חוקי ומבקשים להעלים אותו מרשות המס.

הלבנת הון יכולה להיות מכספים שמתקבלים מסחר בסמים, סחר בדמי חסות, סחר בלתי חוקי בנשק, וכולי.

רוב המדינות היום מאוחדות במלחמה בהלבנת הון כחלק מהמלחמה בעבריינות, בפשע מאורגן, ובסחר בסמים.

איך מתבצעת הלבנת הון ?

הלבנת ההון מתבצעת תוך טשטוש וקושי באיתור הכסף בתוך מערכות פיננסיות שונות כמו בנקים, חברת השקעות, וכולי. כסף מזומן מופקד בבנק, עושים בו פעולות שונות ובין היתר מעבירים לחשבונות אחרים גם בחו”ל, או משקיעים אותו. על ידי פעילות שונות כמו הפקדות, משיכות, המרות וכולי, ניתן להסוות את מקור הכסף, “לגלגל” אותו, ולהקשות על גילוי המקור הבלתי חוקי שלו.

מדובר גם בהברחת כספים למקומות שבהם אין פיקוח, ואין חובת דיווח. מלביני הון עושים שימוש בהעברות כספים בדרך אלקטרונית, בפיצול הפקדות, בחלפנות כספים, שימוש בחברות קש ובאנשי קש, בחשבוניות מזויפות, וכולי.

חוק איסור הלבנת הון

מאחר ורואים בהלבנת הון סיוע לפשע, הצטרפה מדינת ישראל למאבק הבינלאומי בהלבנת הון, וביקשה בכך למנוע פגיעה במוניטין של הבנקים והכלכלה.  הצטרפות זו הובילה לחקיקת חוק איסור הלבנת הון התש”ס 2000. חוק איסור הלבנת הון הוא חלק מהמאבק בהלבנת הון ובפשיעה המאורגנת, כאשר יש אפשרות לשיתוף פעולה ופעילות מודיעינית משולבת עם מדינות אחרות.

איסורים בחוק

החוק מבקש להתמודד עם עבריינות של סמים, פשע מאורגן, טרור, תוך איסור הלבנת הון שיש בו כדי לשמש למטרות הללו:

  • החוק אוסר שימוש בכסף שנועד לשמש עסקה עבריינית, או לעשיית רווח מפעילות עבריינית;
  • החוק אוסר ביצוע פעולות ברכוש שהוא אסור;
  • החוק אוסר את העלמת מקורו של רכוש, העלמת זהות בעליו, או בעלי זכויות ברכוש זה, וכן ביצוע של כל פעולה בו;

הטלת חובות על פי החוק

  • החוק מטיל חובות על בנקים וגופים פיננסיים אחרים כמו בתי השקעות, מוסדות פיננסיים, קופות גמל, בורסה, חברות אשראי, וכולי. החובות בין היתר הן : זיהוי והכרת לקוחות, דיווח על כל פעולה חשודה, דיווח על כל פעילות כספית חשודה, שמירת ניירת וניהול של רישומים, בקרה, דיווח לרשות לאיסור הלבנת הון, בדיקת עסקאות, וכולי;
  • החוק מבקש להדריך את העובדים בגופים הפיננסים;
  • החוק והתקנות הנלוות אליו מחילים חובת דיווח במעברי הגבול לגבי הוצאה ו/או הכנסה של כספים מישראל, ולישראל, על כל מי שנכנס לארץ או עוזב אותה. מדובר על כספים במזומן, בהמחאות ובכל דרך, בסכומים המפורטים בתוספת לחוק (בסך של 50,000 שח ויותר, ובכניסה לשטחי עזה או ממסוף יבשתי אחר כמו מעבר רפיח, מעבר ניצנה, מעבר טאבה וכולי – 12,000 שח ויותר.  הסכומים הללו מתעדכנים מפעם לפעם);
  • כמו כן מי שבא לישראל כעולה חדש צריך לדווח על סכומי כסף מעל גובה מסוים ;
  • החוק מטיל חובות שונות על סוחרים באבנים טובות, ובין היתר, עשיית עסקאות רק באמצעות פרטי זיהוי של הצד שמנגד, וניהול רישומים.

עונשים על פי החוק

החוק קובע עונשים  על עבירות הלבנת הון – 7  שנות מאסר בפועל

עבירה של איסור פעולה ברכוש אסור הענישה 10 שנות מאסר.

בין העונשים  גם תפיסת רכוש שקשור להלבנת הון, חילוט רכוש, הקפאת חשבונות בנק, וקנסות.

אכיפת החוק תתבצע בין היתר על ידי רשויות האכיפה ופקידים של המכס.

הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור

מכוח חוק איסור הלבנת הון, הוקמה בשנת 2002,  הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור. מדובר ברשות מודיעינית שמונעת, חוקרת הלבנות ההון, ומוסמכת בניהול מידע שמרכז דיווחים לגבי העברות כספים, הוצאות, והכנסות של כספים מעל גובה מסוים.

חוק המאבק בטרור התשע”ו 2016

חוק המאבק בטרור הוא חוק נוסף שמטרתו להתמודד עם הלבנת הון כדי להלחם בין היתר במימון הטרור.

בין העבירות המנויות בחוק נקבע כי עשיית פעולות ברכוש כדי לממן עבירת טרור עונשה יהיה עד 10 שנות מאסר.

אי מסירת דיווח לרשות לגבי רכוש של ארגון טרור – העונש 3 שנים אמסר.

אי עשיית פעולה ברכוש שיכול לממן פעולת טרור – העונש הוא עד 7 שנות מאסר.

בחוק קבועות הוראות לחילוט רכוש שקשור להלבנת הון .

החוק קובע גם חובת דיווח לרשות לאיסור הלבנת הון, בכל הקשור לפעולות בכספים, או ברכוש שנועד לביצוע עבירת טרור, או קשור לעבירת טרור.