החזקת אגרופן או סכין שלא כדין

החזקת אגרופן או סכין שלא כדיןסעיף 186 לחוק העונשין מעגן את העבירה של החזקת אגרופן או סכין שלא כדין. עבירה זו אוסרת על החזקתם של אלו, מחוץ לביתו של אדם, או מרחב המחייה שלו ודינה עד 5 שנות מאסר.

מדובר בעבירה מורכבת וחריגה בדין הפלילי, משום שהיא מעבירה את נטל ההוכחה אל החשוד. עצם ההחזקה, יוצרת את העבירה ועל החשוד או הנאשם להוכיח כי הסכין או האגרופן לא נועדו לשם פגיעה בגוף או רכוש, אלא הוחזקו למטרה כשרה, כגון הגנה עצמית.

חובת ההוכחה על החשוד

בשל פוטנציאל הנזק אשר עלול להיגרם בשל החזקת נשק קר, קבע המחוקק חזקה כי מי שמחזיק באגרופן או סכין מחוץ לביתו, עושה כן במטרה לפגוע בגופו או רכושו של אדם אחר ועל המחזיק מוטלת חובת ההוכחה להראות שאין זה כך. במובן זה, מהווה עבירה זו מעין חריג לכלל הבסיסי במשפט הפלילי, על פיו נטל הראייה הוא על התביעה להוכיח כי בוצעה עבירה. אולם, כאן הנטל מתהפך ועובר אל החשוד או הנאשם, להראות כי החזיק את הכלי למטרה כשרה.

לעניין זה יצוין, כי כאשר שוטר מוצא על גופו או חזקתו של אדם סכין או אגרופן, מבלי שנתן לכך הסבר מניח את הדעת, בסמכות השוטר להחרים את הכלי וכמובן לעצור את החשוד, דבר אשר יכול להוביל להגשת כתב אישום בגין עבירה זו, אשר דינה הנו עד 5 שנות מאסר. יש לציין, כי הדין הפלילי מתיר החזקת אולר מחוץ לביתו של אדם, למעט מספר חריגים כגון מוסדות חינוך ומקומות בילוי.

החזקת אגרופן או סכין להגנה עצמית

אחת מטענות ההגנה הנפוצות ביותר, כאשר אדם חשוד בעבירה של החזקת סכין או אגרופן, היא הטענה כי מדובר היה בהגנה עצמית. על מנת למנוע מצב שחריג זה יעודד החזקת סכין גם למטרות לא כשרות, בשל היכולת לטעון בדיעבד, לאחר מעשה להגנה עצמית, נקבעו בחוק תנאים מצטברים, אשר רק בהתקיימם הטענה של הגנה עצמית תוכל לעמוד, כגון:

  1. סכנה מוחשית: בנסיבות העניין, מדובר היה בסכנה מוחשית לחייו של המחזיק ו/או לרכושו.
  2. העדר אמצעי חלופי: לא הייתה אפשרות ממשית להדוף את הסכנה שנשקפה למחזיק בדרך אחרת.
  3. מידתיות: תנאי נוסף הוא כי מעשה ההתגוננות היה סביר בנסיבות העניין ולא ננקטו אמצעים שלא לצורך, כדי להדוף את התקיפה.

על חשיבותו של הייצוג המשפטי

כאמור מעלה, החזקת אגרופן או סכין מחוץ לביתו וחצרו של אדם, מקימה חזקה כי מדובר בהחזקה שלא כדין, קרי, בעבירה פלילית. קביעה זו של המחוקק, מעבירה למעשה את נטל ההוכחה לחשוד או הנאשם, אשר עליו לשכנע כי ההחזקה של הכלי לא נועדה על מנת לפגוע במזיד באדם אחר או ברכוש, אלא ההחזקה היא למטרה כשרה, למשל, כי מדובר בכלי עבודה, או בשל הגנה עצמית, כפי שפורט לעיל.

מצב משפטי זה, על פיו הימנעות מכתב אישום בעבירה זו, דורש מן החשוד או הנאשם לתת הסברים ולהוכיח את סיבת ההחזקה, מחייב פנייה לייצוג משפטי מיידי של עורך דין פלילי, כבר בשלב החקירה הראשונית במשטרה. זאת כדי שניתן יהיה להפריך את החזקה שבחוק, להוכיח את חפותו של החשוד ולהביא לסגירת תיק החקירה, ללא רישום משטרתי.

במקרה שבו קיים קושי לסתור את החזקה ולא ניתן להימנע מהעמדה לדין, עורך הדין הפלילי יפעל לחתימה על הסדר טיעון מקל, בהתאם לנסיבות ההחזקה, לגילו ומצבו של הנאשם וכיו”ב.