בקשת חנינה

בקשת חנינהמוסד החנינה בישראל נתון לסמכותו של נשיא המדינה ואליו מוגשות בקשות החנינה השונות. במשפט הפלילי מספר סוגי חנינות, כדוגמת חנינה מלאה, חנינה להפחתת עונש מאסר וחנינה למחיקת רישום פלילי.

ההחלטה האם לקבל את בקשת החנינה, או לדחותה, תלויה במספר גורמים כגון: נסיבות העבירה, פרק הזמן שחלף ומצבו האישי והבריאותי של המבקש.

סוגי חנינות

ישנם מספר סוגים שונים של בקשות חנינה, המוגשות בנסיבות שונות, נמנה שלוש מהן:

  1. חנינה מלאה: במסגרתה תבוטל ההרשעה הפלילית ועמה כל עונש שנגזר על הנאשם על ידי בית המשפט. כמו כן, לא יוותר למבקש כל רישום פלילי. למותר לציין כי בקשות אלו מתקבלות לעיתים נדירות ונדרשות לכך נסיבות מיוחדות וחריגות.
  1. הקלה בעונש: בסמכותו של נשיא המדינה לקצר את תקופת המאסר שנגזרה על מורשע בעבירה, כמו גם להמיר את המאסר לעונש קל יותר, כגון קנס כספי, מאסר על תנאי, עבודות שירות לטובת הציבור. בעת בחינת הבקשה יובאו בחשבון שיקולים שונים כגון הצורך להרתיע את המבקש מפני חזרה על העבירה, כמו גם טיב התנהגותו בתקופת המאסר עד למועד הגשת הבקשה.
  1. מחיקת רישום פלילי: זוהי אחת מבקשות החנינה הנפוצות ביותר ועליה נפרט בהרחבה להלן.

בקשה למחיקת רישום פלילי

הרישום פלילי מהווה מכשול בניהול חיים תקינים, בין היתר בשל פגיעה בשם הטוב, בשל מגבלה לעסוק במקצועות מסוימים וכדומה. לעיתים קרובות, ישנו מצב שבו  אדם אשר ביצע עבירה לפני שנים רבות וריצה את עונשו, ממשיך לשלם מחיר כבד על עברו, בשל קיומו של הרישום הפלילי.

משום כך, ניתנה לנשיא המדינה סמכות לקצר את תקופת ההתיישנות של העבירה הפלילית וכך להביא למחיקתו של הרישום הפלילי. לעניין זה חשוב לציין כי ניתן להגיש בקשה למחיקת הרישום הפלילי גם בשל הרשעות מבתי דין צבאיים. במצב זה, טרם מתן החלטה, יועבר בדרך כלל העתק מהבקשה לראש מדור חנינות בפרקליטות על מנת לקבל את עמדתו באשר לבקשה.

כיצד מגישים בקשת חנינה?

מבחינה פרוצדוראלית, בקשת החנינה מוגשת למחלקת חנינות במשרד המשפטים. זו אוספת את המידע הנדרש על התיק מהגורמים השונים ולאחר שבידה כל החומר הרלוונטי, מוגשת המלצת המחלקה לנשיא המדינה. על בסיס נימוקי הבקשה ועל בסיס ההמלצה של מחלקת החנינות, יקבל נשיא המדינה החלטה האם ליתן חנינה למבקש או אם לאו.

בפן המהותי, על בקשת החנינה להיות מפורטת ומנומקת ויש להציג בה טיעונים ענייניים מדוע ראוי ליתן חנינה למבקש: חלוף הזמן מאז ביצוע העבירה, תהליך השיקום שעבר המבקש וניהול אורח חיים נורמטיבי, הבעת חרטה, מצב אישי, רפואי ו/או כלכלי קשה וכדומה.

על הבקשה להיות מגובה במסמכים התומכים בנימוקים שהועלו, כגון מכתבי המלצה ממעסיקים המעידים על מוסר עבודה ויושר, חוות דעת של עובד סוציאלי או פסיכולוג, המעידים על שיקומו של המבקש, חוות דעת רפואית במקרה של מחלה.

בשל חשיבותה של בקשת החנינה ועל מנת למקסם את הסיכוי כי הבקשה תתקבל, יש להיעזר בעורך דין פלילי, בעל ניסיון רב בהגשת בקשות מסוג זה. עורך הדין בקיא היטב בפרוצדורה הכרוכה בהגשת בקשת חנינה ויודע אלו נקודות ונתונים יש להדגיש במסגרת הבקשה, על מנת להגדיל כי נשיא המדינה ייעתר לבקשה ויעניק את החנינה המיוחלת.